ב"ל 3108/07, דליה רימר נ' בטוח לאומי-סניף באר שבע
כב' השופט: י' יוספי
12.05.2009
העובדות:
1. מדובר בערעור על דחיית תביעתה של התובעת לתשלום דמי אבטלה.
2. הנתבע דחה את תביעת התובעת בנימוק כי התובעת אינה מובטלת, היות ולא נותקו יחסי עובד מעביד בינה לבין מעבידה, כנדרש בסעיף 160 (א) ובסעיף 163 (א) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) , התשנ"ה - 1995.
3. ביהמ"ש נדרש לשאלה האם עובד שמשרתו צומצמה הינו בגדר "מובטל" בהתאם לאמור בסעיף 163 לחוק.
ההכרעה:
1. התובעת לא עונה על התנאים שנקבעו בכדי להחשב כמובטלת. דהיינו, התובעת לא היתה מחוסרת עבודה בתקופה הרלונטית.
2. נקודת המוצא של מלאכת הפרשנות היא לשון החוק . מתוך מגוון המשמעויות הלשוניות של הטקסט המשפטי נבחר את המשמעות המשפטית המגשימה את התכלית של הנורמה. במקרה דנן , לאחר שבחנו את המשמעות הלשונית של ההגדרות הרלבנטיות , עולה כי אין התנגשות בין משמעות זו ובין התכלית החקיקתית, והן דרות יחד בכפיפה אחת בהרמוניה.
3. הביטוי מחוסר עבודה הינו בעל משמעות לשונית לפיה צריך שאותו אדם לא יעבוד כלל. כך יש לפרש את הביטוי מחוסר עבודה עפ"י השגור בפי הבריות. יש לבחור את המשמעות הלשונית המקובלת על דוברי השפה העברית , שהיא המשמעות המקובלת והרגילה.
4. עובד אשר ממשיך לעבוד אצל אותו מעביד, ורק היקף משרתו הופחת, אינו אדם אשר נפלט ממעגל העבודה. עובד שכזה, כמו התובעת, הוא אדם אשר ממשיך להיות כלול במעגל העבודה, הוא ממשיך להיות אדם המוגדר כעובד, ולפיכך לא נראה אותו כמחוסר עבודה.
5. התובעת אינה מחוסרת עבודה, באשר היא ממשיכה לעבוד אצל אותו מעביד, ורק היקף משרתה הופחת.
6. "מחוסר עבודה" הינו אדם אשר נפלט ממעגל העבודה, ואינו עובד עוד. לפיכך, אדם אשר ממשיך לעבוד, ורק היקף משרתו הופחת, כמו התובעת דנן, אינו מחוסר עבודה, ולפיכך אינו נחשב מובטל.
7. דין התובענה להדחות.
כב' השופט: י' יוספי
12.05.2009
העובדות:
1. מדובר בערעור על דחיית תביעתה של התובעת לתשלום דמי אבטלה.
2. הנתבע דחה את תביעת התובעת בנימוק כי התובעת אינה מובטלת, היות ולא נותקו יחסי עובד מעביד בינה לבין מעבידה, כנדרש בסעיף 160 (א) ובסעיף 163 (א) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) , התשנ"ה - 1995.
3. ביהמ"ש נדרש לשאלה האם עובד שמשרתו צומצמה הינו בגדר "מובטל" בהתאם לאמור בסעיף 163 לחוק.
ההכרעה:
1. התובעת לא עונה על התנאים שנקבעו בכדי להחשב כמובטלת. דהיינו, התובעת לא היתה מחוסרת עבודה בתקופה הרלונטית.
2. נקודת המוצא של מלאכת הפרשנות היא לשון החוק . מתוך מגוון המשמעויות הלשוניות של הטקסט המשפטי נבחר את המשמעות המשפטית המגשימה את התכלית של הנורמה. במקרה דנן , לאחר שבחנו את המשמעות הלשונית של ההגדרות הרלבנטיות , עולה כי אין התנגשות בין משמעות זו ובין התכלית החקיקתית, והן דרות יחד בכפיפה אחת בהרמוניה.
3. הביטוי מחוסר עבודה הינו בעל משמעות לשונית לפיה צריך שאותו אדם לא יעבוד כלל. כך יש לפרש את הביטוי מחוסר עבודה עפ"י השגור בפי הבריות. יש לבחור את המשמעות הלשונית המקובלת על דוברי השפה העברית , שהיא המשמעות המקובלת והרגילה.
4. עובד אשר ממשיך לעבוד אצל אותו מעביד, ורק היקף משרתו הופחת, אינו אדם אשר נפלט ממעגל העבודה. עובד שכזה, כמו התובעת, הוא אדם אשר ממשיך להיות כלול במעגל העבודה, הוא ממשיך להיות אדם המוגדר כעובד, ולפיכך לא נראה אותו כמחוסר עבודה.
5. התובעת אינה מחוסרת עבודה, באשר היא ממשיכה לעבוד אצל אותו מעביד, ורק היקף משרתה הופחת.
6. "מחוסר עבודה" הינו אדם אשר נפלט ממעגל העבודה, ואינו עובד עוד. לפיכך, אדם אשר ממשיך לעבוד, ורק היקף משרתו הופחת, כמו התובעת דנן, אינו מחוסר עבודה, ולפיכך אינו נחשב מובטל.
7. דין התובענה להדחות.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il